גז"ד למורשע בתקיפת אשתו בנסיבות מחמירות וגרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות

מבוא

ביום 15/6/10 הגיעו הצדדים להסדר טיעון, שבא בעקבות הליך גישור אשר נערך בפני.

על פי הסדר הטיעון הוגש כתב אישום מתוקן (ט/1) (להלן: "כתב האישום"), הנאשם הודה בעובדותיו והורשע בעבירות המיוחסות לו.

הצדדים לא הגיעו להסדר בדבר העונש וסוכם כי כל צד יטען "באופן חופשי".

כתב האישום

1.         על פי כתב האישום נשוי הנאשם לאשתו (להלן: "המתלוננת") מזה כ- 9 שנים.

החל מסמוך לאחר נישואיהם, במספר הזדמנויות, נהג הנאשם לתקוף את אשתו ולאיים עליה, במועדים שאינם ידועים למאשימה.

2.         ביום 29/12/08, בשעות הבוקר, התפתח בין הנאשם למתלוננת ויכוח כשהם שהו במרפסת ביתם אשר בקומה השניה. הנאשם דחף את המתלוננת מן המרפסת, היא נפלה לקומת הקרקע וכתוצאה מן הנפילה היא אושפזה בבית החולים, שם אובחן שבר באגן.

3.         ביום 18/2/10 סמוך לשעה 11:00 החל הנאשם לקלל את אמה של המתלוננת ומשהמתלוננת העירה לו על כך, היכה אותה בפניה באגרופו, תפס את ידה הימנית וסובב אותה, כופף את המתלוננת והיכה אותה עם מרפקו בגבה וכן בעט באמצעות רגלו ברגלה השמאלית, שבה, מספר חודשים קודם לכן עברה ניתוח. כתוצאה ממעשים אלה דיממה המתלוננת מפיה ונגרמו לה נפיחות ורגישות ביד ימין והגבלה בתנועות היד.

4.         ביום 23/2/10 בשעה 03:00 לערך הגיע הנאשם לביתו והמתלוננת הסתגרה בחדר הילדים. בשעה 07:00 לערך דחף הנאשם את המתלוננת בהיותה בסלון ביתה, המתלוננת נפלה על הספה והנאשם היכה אותה עם מרפקו בגבה, תפס שערותיה ומשך בהן בחוזקה.

            בהמשך תפס הנאשם את בנם בן ה- 3 בכתפו, הזיזו והבן נפל על הריצפה. המתלוננת דחפה את הנאשם ונמלטה להוריה, לא לפני שהנאשם איים עליה כי אם היא תתלונן במשטרה, הוא ישחט אותה בסכין.

בגין מעשיו הנ"ל בהם הודה, הורשע הנאשם בעבירות הבאות:

א.         חבלה חמורה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 333 + 335(א1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין");

ב.         תקיפה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 379 + 382(ב) לחוק העונשין ( מספר עבירות);

ג.         תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש - עבירה לפי סעיף 382(ג) + 380 לחוק העונשין;

ד.         איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

תסקיר שרות המבחן

קצינת המבחן תיארה בתסקירה מיום 3.8.10 את נסיבות חייו של הנאשם עם אשתו וילדיו ומתיאורה עולה מסכת חיים קשה וחמורה, על פיה חיי הנאשם סובבים סביב צריכת אלכוהול אינטנסיבית (לפני כ- 10 שנים אושפז הנאשם במוסד פסיכיאטרי בשל התדרדרות במצבו הנפשי, כפי הנראה על רקע שימוש בסמים, אך בבדיקה פסיכיאטרית שנערכה במסגרת "הסתכלות" בתיק זה, נמצא כשיר לעמוד לדין והתנהגותו נראתה כמניפולטיבית, מגמתית ומיועדת להשיג רווח משני).

קצינת המבחן התרשמה כי בקשת הנאשם להשתלב בהליך גמילה הינה יותר "מוכנות מילולית", הנובעת בעיקר מאימת הדין. בשל כך כי הנאשם השליך את ה"אחריות" לביצוע העבירות על האלכוהול, קיים אצל הנאשם, לדעת קצינת המבחן, "... קושי לבחון את אחריותו האישית ולגלות אמפטיה אמיתית כלפי המתלוננת... בהתייחסותו מיזער ממשמעות הנזק הפיזי והרגשי אשר נגרם לאשתו כתוצאה מדחיפתו אותה מן המרפסת".